גזר דין בתיק ת"פ 9115-02-11

ביום 22.3.11 הורשעה הנאשמת על פי הודייתה בעובדותיו של כתב אישום מתוקן (ט/1) (להלן: "כתב האישום"), במסגרת הסדר טיעון (ט/2) (שלא כלל הסכמה על מסגרת עונשית), בביצוע העבירות הבאות:

1.         סיוע לשוד מזויין - עבירה לפי סעיפים 402(ב) + 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.         סיוע לתקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיפים 380 בנסיבות של סעיף 382(א) + 31 לחוק העונשין.

העובדות בהן הודתה הנאשמת הינן כדלקמן:

בלילה שבין ה- 19.1.11 ל- 20.1.11 בסמוך לפני השעה 04:00 קשרו סברין חוג'יראת (להלן: "סברין") ואחר קשר לשדוד עובר אורח באזור הדר. הנאשמת הסכימה לסייע להם בכך (להלן: "הקשר"). בהמשך, בסביבות השעה 04:30 הגיעו הנאשמת, סברין והאחר לרח' הרצל 29 בחיפה, בסמוך למנהרה והבחינו במתלונן כשהוא ממתין למונית. סברין והאחר ניגשו למתלונן והחלו לדבר איתו תוך בקשת סיגריות והצעה לקיים יחסי מין, לה סרב המתלונן.

במסגרת הקשר ולשם קידומו, גררו סברין והאחר את המתלונן לפתח המנהרה ושם הכו אותו במכות אגרוף בראש ובבטן, בעטו בו בכל חלקי גופו והפילו אותו ארצה. כל זאת, עשו סברין והאחר בנוכחותה של הנאשמת שעמדה בקרבת מקום, אבטחה את המקום וחיזקה את ידיהם. בהמשך, ניסו סברין והאחר, בנוכחותה של הנאשמת ובעידודה, לגנוב מהמתלונן את מכשיר הטלפון הסלולארי שהחזיק בידו וכן כסף, תעודת זהות וכרטיס אשראי שהיו בכיסיו. המתלונן התנגד, ובתגובה, סברין והאחר התנפלו עליו ותקפו אותו בכך שסתמו לו את הפה, נשכו אותו בראשו ובידו וכן זרקו לעברו אבן גדולה שפגעה ברגלו. לבסוף, סברין והאחר הצליחו לגנוב מהמתלונן מכשיר טלפון סלולארי בשווי 1,400 ש"ח, כסף מזומן בסך של כ- 220 ש"ח, כרטיס אשראי, מסמכים שונים וביניהם תעודת זהות.

כתוצאה ממעשי סברין והאחר, ובסיועה של הנאשמת, נגרמו למתלונן חבלות ושטפי דם בראשו, סימנים אדומים ושריטות בצווארו, פצעים בידיים וסימני נשיכה בידו ובראשו.

בכתב האישום נטען כי במעשיה, סייעה הנאשמת לסברין ולאחר, בביצוע עבירת שוד בנסיבות מחמירות בכך שאפשרה, הקלה או אבטחה את מעשה השוד או תרמה בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם ביצוע עבירה זו.

עוד צויין בכתב האישום כי במעשיה כמתואר לעיל, סייעה הנאשמת לסברין ולאחר בתקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, בכך שאפשרה או הקלה או אבטחה את ביצוע העבירה ע"י סברין והאחר או תרמה בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה על ידם.

הצדדים הגיעו להסדר הטיעון לאחר שהמתלונן סיים את עדותו.

טיעוני ב"כ המאשימה

בפתח טיעוניה לעונש, בכתב ובעל פה - שהיו תמציתיים אך ערוכים כדבעי, דבר דבור על אופניו - ציינה ב"כ המאשימה כי אחותה של הנאשמת, סברין, הורשעה על פי הודייתה, בעקבות הליך גישור, ע"י עמיתתי כב' השופטת ש. שטמר (שופטת בכירה), בגין אותה פרשה, בת"פ (חי') 2404-04-11, בעבירות של שוד מזויין וחבלה של ממש בנסיבות מחמירות. סברין הורשעה כ"מבצעת בצוותא" עם אחר ונדונה לריצוי עונש מאסר בפועל בן 15 חודשים בניכוי תקופת מעצרה, 10 חודשי מאסר מותנה ותשלום פיצוי בסך של 4,000 ש"ח למתלונן (גזר דינה של סברין סומן ט/4).

בטיעונה ציינה ב"כ המאשימה כי יש לראות בחומרה רבה את עבירת השוד והחבלה ואת שילובן ביחד, גם אם הנאשמת הורשעה על דרך של "סיוע", הואיל והנאשמת "לא הסתפקה" בנוכחות ובעידוד האחרים אלא "איבטחה" את המבצעים באופן אקטיבי ומנעה הגשת עזרה למתלונן, ולא מנעה את המשך השוד והחבלה בו.

לאור האלימות הגואה בחברתנו והואיל ולדעת ב"כ המאשימה הנאשמת היתה חלק מתכנית למצוא "טרף" קל ולשדוד אותו, עתרה היא להשית עליה עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת ואת נושא הקנס והפיצוי השאירה "לשיקול דעת" בית המשפט.

טיעוני ב"כ הנאשמת

ב"כ הנאשמת ציין את נסיבותיה האישיות של הנאשמת: כבת 27 שנים, רווקה, ללא הרשעות קודמות, אביה מקבץ נדבות, אמה נרצחה לפני כשנה וחצי וככלל מסכת חייה וגדילתה היו קשים ביותר.

ב"כ הנאשמת הדגיש כי מרשתו הורשעה כ"מסייעת" שדינה על פי החוק (סעיף 32 לחוק העונשין) מחצית מדינו של "מבצע", טען שסברין היתה "הרוח החיה" בעבירות ובהתאם לשיטת הענישה האינדווידואלית עונשה של הנאשמת צריך "להיגזר" מעונשה של סברין, כשלדעתו עונשה צריך להיות פחות ממחצית עונשה של האחרונה.

בהתייחס לחלקה של הנאשמת בעבירות, ציין בא-כוחה שהיא לא נקטה "בשום מעשה פיסי במהלך הארוע. היא לא נגעה במתלונן, לא פנתה אליו, לא איימה עליו, לא תקפה אותו".

כמו כן ביקש הסניגור להתחשב לקולא בהודאתה של הנאשמת בשלב מוקדם של המשפט, המצביעה לדעתו על חרטה כנה ואמיתית, דבר שחסך זמן שיפוטי רב ועל כן עתר להסתפק בתקופת מעצרה עד כה (כ- 4 חודשים) ולא לחייבה בתשלום קנס ופיצויים, בשל מצבה הכלכלי הקשה ונסיבותיה האישיות.